- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- דין סין (China Law)
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
גז"ד בגין עבירה של פיטורי אשה בהריון
|
פ בית דין אזורי לעבודה בתל-אביב-יפו |
492-05
2.11.2008 |
|
בפני : ד"ר אריאלה גילצר-כץ |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: מדינת ישראל - משרד התעשיה המסחר והתעסוקה עו"ד מיכל מרקוביץ' |
: 1. תמנון טקסטיל בע"מ 2. גלעד יפת 3. לימור מריאן עו"ד זרי אליעזר חזן |
| גזר דין | |
1. הנאשמים הורשעו בעבירות לפי סעיפים 2, 15 ו-16 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה התשמ"ח - 1988.
2. בטיעוניהם לעונש ביקשו הנאשמים כי בית הדין יבטל את הרשעתם בהתאם לסעיף 71א(ב) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 ולחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב - 1982.
3. לאחר ששמעתי את הצדדים ולאחר שעיינתי בחומר המצוי בתיק בית הדין באתי לכלל מסקנה כי אין מקום לבטל את הרשעת הנאשמים.
4. פסק הדין המנחה לעניין ביטול הרשעתו של מי שהורשע בדין הינו בע"פ 2083/96 כתב נ' מדינת ישראל פ"ד נב(3), 337. בפסק הדין מציינת כב' השופטת דורנר שני שיקולים מרכזיים בהחלטה מעין זו: ראשית, יש לבחון את מידת הפגיעה בשיקום הנאשם ושנית יש לבחון את סוג העבירה והאם ביטול ההרשעה יפגע בשיקולי ענישה אחרים.
5. המשנה לנשיא דאז, השופט שלמה לוין מתייחס לתשעה שיקולים, המבוססים על עמדת שירות המבחן והנוגעים לשיקום של מורשעים בדין. בחינת שיקולים אלו מטרתה לבחון את מידת הנזק שעשויה לגרום הרשעה לנאשם אל מול הנזק שייגרם לציבור מאי-הרשעתו.
6. בענייננו שירות המבחן המליץ שלא להרשיע את הנאשמים 2 ו-3 אלא להטיל עליהם שירות לציבור בהיקף של 200 שעות אשר יבוצעו בתוך שנה אחת.
7. בתסקירי שירות המבחן הן בנוגע לנאשם 2 והן בנוגע לנאשמת 3 מצוין, כי הנאשמים מביעים חרטה וכי הרשעה תפגע באופן קשה בעתידם. בענייננו, הנאשמים לא טרחו לצרף כל ראיה המצביעה על פגיעה מעין זו או על קיומה של אפשרות לפגיעה מעין זו.
8. הנאשם 2 טען כי הרשעתו בדין עשויה לפגוע באפשרויות העומדות בפניו לקבל אשרת כניסה לארה"ב ולסין, מדינות אליהן הוא עשוי לנסוע מטעם עבודתו. אפשרות זו אף צוינה בתסקיר שירות המבחן, אלא שאפשרות זו לא פורטה די הצורך. כאמור לעיל, לא צורפה כל ראיה שהיא התומכת בטענה זו.
9. דברים דומים צוינו אף באשר לנאשמת 3. בתסקיר שירות המבחן צוין כי הנאשמת 3 הינה סטודנטית והרשעתה בדין עשויה לפגוע פגיעה ממשית באפשרויות העסקתה העתידיות.
10. אלא שגם הנאשמת 3 לא צירפה כל ראיה התומכת בטענותיה. לא הוצגה ולו הראיה השולית ביותר התומכת בכך שהיא סטודנטית ואף לא נטען כיצד יהיה בהרשעתה כדי לפגוע בעתידה, אלא בקווים כלליים בלבד.
11. יוצא איפוא כי הנאשמים מתייחסים לנזק עתידי, שמידת הסתברותו אינה ברורה ובוודאי שלא הוכח פוטנציאל קיומו.
12. ודוק: גם אם היו מצרפים הנאשמים ראיות כלשהן לא היה בכך אלא כדי לסייע לבית הדין לאמוד את חומרת הפגיעה האפשרית בהם. משלא צורפו ראיות אין לבית הדין את הכלים לאמוד את חומרת הנזק אשר עשוי להיגרם להם מהרשעה ועל כן די בכך כדי לדחות את בקשתם לביטול ההרשעה.
13. המאשימה מציינת, ובדין מציינת היא, כי חרטתם של הנאשמים באה רק לאחר שהורשעו בדין. המאשימה מוסיפה כי הנאשמים דבקו בגירסה עובדתית אשר לא התקבלה בבית הדין. המאשימה רואה בכך ראיה לכך שחרטתם אינה אמיתית והינה מהשפה ולחוץ.
14. דעתי כדעת המאשימה בעניין זה אלא שאין אני רואה מקום להחמיר עם הנאשמים אך ורק בשל נסיבה זו. סבורני כי הנאשמים עשו שימוש בקו הגנה כזה או אחר, לפי מיטב הבנתם ובהתאם לייעוץ המשפטי אשר קיבלו.
15. באשר לחומרת העבירה, אף בנסיבה זו אין כדי לסייע לנאשמים. אמת, העבירות בהן הורשעו הנאשמים אינן מן החמורות בספר החוקים. אלא שעבירות אלו מהוות חזון נפרץ במדינת ישראל, וביטול הרשעה בכגון דא ישדר מסר סלחני כלפי מבצעי עבירות אלו.
16. הנאשמים מציינים כי מדובר במעשה חד-פעמי וכי הנאשמת 1 מעסיקה בעיקר נשים ומודעת לזכויותיהן ומקפידה עליהן, קלה כבחמורה. העובדה כי חברה המעסיקה בעיקר נשים פיטרה אישה בהריון, הינה בעלת חומרה מיוחדת בעיני. ניתן היה לצפות כי דווקא מקום בו מועסקות בעיקר נשים יהא מודע לקשיים הכרוכים בהריון ויגלה התחשבות מירבית בהן.
17. העובדה כי מדרך הטבע נושאת האישה בעול ההריון אין משמעה כי עליה גם לשאת במחיר החברתי שלו.
18. כפי שמפורט באריכות בהכרעת הדין, הנאשמים ביקשו לפטר את המתלוננת משלא היו שבעי רצון בנוגע לתפקודה. הנאשמים ידעו כי המתלוננת בהריון אך למרות זאת, ולמרות שהם מעסיקים בעיקר נשים, לא עלה על דעתם כי ייתכן ותפקודה לקוי בעקבות הריונה.
19. למעשה, משהנאשמת 1 מעסיקה בעיקר נשים היה עליה לנהוג זהירות יתרה בזכויותיהן. מעמד הנשים העובדות בחברה הישראלית אינו מן המשופרים. נשים מופלות בשכרן ביחס לגברים, השתתפותן בשוק העבודה מועטה ביחס לגברים ואך לעיתים נדירות הן זוכות להגיע לתפקידי ניהול. פיטורי המתלוננת במהלך הריונה, ובעת שניתן היה להבחין בו, היה בו די כדי לגזור עליה אבטלה עד לאחר הלידה. הזהו סטנדרט ההתנהגות המצופה מחברה המעסיקה בעיקר נשים?
?xml:namespace> התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|
